#7 נשק ואלכוהול | מאת עו"ד דורון ברקת

מאמר חשוב בנושא "נשק ואלכוהול" מאת עו"ד דורון ברקת:

נשק ואלכוהול. שילוב שלחלוטין לא מומלץ. כולנו יודעים את זה - אבל מה אומר החוק?

אקדים תחילה ואציין שהחוק מתייחס לשכרות בשלושה אופנים: ראשית, יש סייג של שכרות שמוביל לפגימה בשיקול הדעת וביסוד הנפשי הנדרש בעת ביצוע עבירה. עם זאת, הסייג הזה יכול רק כאשר לא יכול היה המשתכר לצפות ששכרותו תוביל למקרה זה, או שהשתכר שלא בידיעתו (למשל - מישהו החדיר סם למשקה שלו שלא בידיעתו).

האופן השני הוא כללים שבהם יש משמעות למתן אלכוהול, כך למשל איסור על מכירה או הגשת אלכוהול לקטינים, וכן איסור לעודד או לספק משקה משכר לאדם שהוא כבר שיכור.

האופן השלישי עוסק במקרים שבהם החוק אוסר על אנשים להיות שיכורים. כך למשל אסור להתפרע ולהפר את הסדר הציבורי בעת שכרות. כידוע, גם אסור לנהוג ברכב מעל רמת שכרות מסוימת, שנמדדת ברמת אלכוהול בדם, או באוויר נשוף. יש איסור בחוק על פקידי רכבות להיות שיכורים בעת ביצוע עבודתם, ובאותו האופן יש איסור על אדם חמוש להיות שיכור כשהוא חמוש בנשק טעון או בסכין.

הדבר מופיע בסעיף 193(ב) לחוק העונשין, שקובע:  "המחזיק כלי נשק טעון, סכין או כל כלי זין קטלני אחר כשהוא שיכור, מותר לעצרו בלי צו מעצר, ודינו - מאסר ששה חדשים." סעיף חוק זה מופיע פעמים רבות בפסיקה, לרוב בהקשר של אדם שיכור שנתפס עם סכין, ורק מיעוט המקרים עוסק באנשים שנתפסו עם אקדח טעון. כל המקרים כולם הסתיימו בהסדר טיעון, ולכן אין לנו פסיקה המנתחת את רכיבי העבירה ונסיבותיה באופן פרטני, כדי שנדע מהו "כלי נשק טעון"? האם זה אקדח עם מחסנית בהכנס? האם זה כדור בבית הבליעה?

מקור החוק בסעיף 101 לפקודת החוק הפלילי שחוקקה ע"י המנדט הבריטי בשנת 1936. ובו נכתב: "כל אדם המחזיק בכלי ירייה טעון או בסכין או בכלי נשק קטלני אחר כשהוא שכור, מותר לתפשו מבלי צו-תפישה, ויאשם בעוון ויהיה צפוי למאסר ששה חדשים או לקנס של עשרים פונט או לשני העונשין גם יחד". הניסוח הזה הועבר אלינו מהחקיקה הבריטית, שם מופיע החוק בסעיף 12 לחוק הרישוי משנת 1872 בנוסח הזה:

“Every person who is drunk while in charge on any highway or other public place of any carriage, horse, cattle, or steam engine, or who is drunk when in possession of any loaded firearms, may be apprehended, and shall be liable to a penalty not exceeding forty shillings, or in the discretion of the court to imprisonment for any term not exceeding one month”.

מכאן שהמקור לביטוי "המחזיק כלי נשק טעון" מקורו בחוק האנגלי - In possession of any loaded firearms, גם שם המונח "נשק טעון" חסר הגדרה, מה שמשאיר מקום לפרשנות. כך למשל, בחלק מהמקרים ההגדרה "טעון" מתמקדת ביכולת המיידית לירות קליע - כשיש כדור בבית הבליעה, בעוד שמחסנית בהכנס בלבד לא בהכרח תגרום לו להיחשב "טעון". 

לדוגמה, בפסק הדין בתיק R v. Cunningham [1957] 2 QB 396, בית המשפט קבע כי נשק ייחשב כ"טעון" אם היה כדור בבית הבליעה, גם אם המחסנית הייתה ריקה. החלטה זו הדגישה את יכולתו המיידית של כלי הנשק לירות כדור. מנגד, בפסק הדין בתיק R v. Naylor [1961] 1 QB 187, בית המשפט קבע כי נשק חם לא ייחשב כטעון אם הייתה מחסנית עם כדורים בהכנס, אך ללא כדור בבית הבליעה. מקרה זה מדגיש את חשיבות הנסיבות הספציפיות של המקרה. נראה כי החוק הבריטי במקורו לא בהכרח החשיב נשק עם מחסנית בהכנס כ"נשק טעון" באופן אוטומטי, עם זאת השאיר מקום לבית המשפט לפרש זאת גם באופן שונה, בהתאם לנסיבות התיק.

בחזרה ארצה: בארץ הועתק ותורגם החוק תוך שמירה על העמימות ומבלי לפרט מהו נשק טעון. החוק שותק ומבחינה לשונית שתי האופציות נכונות. פסק הדין היחיד שהתייחס לנושא ניתן בבית המשפט העליון ע"י השופט שוהם, באמרת אגב בפסיקה שנגעה לנהיגה בשכרות (רעפ 5166/14 ‏יבגני קרופצקי נ' מדינת ישראל). שם כתב בסעיף 33:

"תחולתה של עבירת הנהיגה בשכרות, גם במצבים שבהם היתה לנאשם שליטה אפקטיבית על הרכב, תואמת גם את הרציונל של העבירה שעניינה החזקת נשק בעת שכרות, לפי סעיף 193(ב) לחוק העונשין. המעשה האסור, על-פי אותה עבירה, הוא עצם ההחזקה של "כלי נשק טעון, סכין, או כל כלי זין קטלני אחר", בעת שכרות. החזקה מוגדרת, לפי סעיף 34כד לחוק העונשין, כ"שליטתו של אדם בדבר המצוי בידו, בידו של אחר או בכל מקום שהוא, בין שהמקום שייך לו ובין אם לאו". כך, ובהלימה לענייננו, בעבירה לפי סעיף 193(ב) לחוק העונשין, די בשליטה האפקטיבית בכלי הנשק, במצב של שכרות, כדי להוות עבירה, בין שהסיכון הגלום באותה עבירה התממש, ובין אם לאו".

מכך אנו למדים, שהעבירה מתגבשת מעצם השליטה האפקטיבית בכלי הנשק - ללא קשר לשאלה אם אירע משהו, אם נעשה שימוש בנשק או אם הייתה כוונה לכך. די בכך שהנשק היה בשליטתנו בזמן שהיינו שיכורים.

אין בחוק הגדרה למהי שכרות. קיימת לנו הגדרה בפקודת התעבורה, לגבי נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים או נהיגה בשכרות, שם נקבע כי אחוז האלכוהול המותר בנהיגה הוא עד %0.5 לליטר דם, שהוא עד ל - 240 מיקרוגרמים של אלכוהול בליטר אוויר נשוף (רף האכיפה הוא מ- 290 מק"ג), או מתחת ל- 50 מ"ל לדציליטר דם.

מחד גיסא, ניתן לטעון כי נהיגה ברכב מסוכנת לא פחות מנשק חם - וגם באמצעות רכב ניתן להרוג אנשים רבים. מאידך גיסא, יש כיום אמצעי בטיחות ברכב, וגם נהיגה בעת שכרות לא בהכרח תוביל לתאונת דרכים קטלנית (אולי רק שפשוף או מכה בכנף בשל חוסר יכול לאמוד מרחק נכון), בעוד שאותו חוסר יכולת לאמוד מרחק יהא קטלני בשימוש בנשק - לחפים מפשע.

מכאן ההמלצה הגורפת - בעת נשיאת נשק עדיף לא לשתות. אישית אינני סבור שכוס יין לקידוש בשישי בערב מונעת נשיאת נשק, וגם לא לקיחת לגימה מבקבוק בירה בעת מנגל עם חברים. אבל הכלל הוא שאם שותים - משאירים את הנשק בבית. גם ברמה שלא מתכוונים להשתכר באופן מוגזם, ואפילו ברמה שמותר לנהוג בה.

אם אינכם מסוגלים להשאיר את הנשק בבית או להפקיד אותו (למשל אם אתם בחופשה באילת ורוצים לשתות - תשאירו את המחסנית בתיק במלון. דאגו להיות עם נשק שאין לו יכולת לירות כלל, והוא רק שמור עליכם למשמרת. ובכל מקרה - מומלץ בחום להפקיד את האקדח ב"טופ94" בכניסה לאילת ולא לדאוג כל הזמן למיקומו ומצבו.

---------------------------------

על עו"ד ברקת:

עו"ד דורון ברקת הוא שותף במשרד עורכי הדין "קרניאל ושות", מתמחה במשפט פלילי, מינהלי ורישוי נשק. עו"ד ברקת הוא גם מדריך ירי פעיל ויו"ר עמותת "ארקוס קליעה הישגית", הפועלת לקידום ענפי קליעה הישגית בארץ. עו"ד ברקת אף משמש כמרצה וכמדריך בקורסי מדריכי ירי, מפקחי מטווח, מנב"טים ועוד.

פרטי הקשר דורון ברקת
מייל: doron@krnl.co.il
נייד: 052-4245030

*מאמר זה נכתב ע"י עו"ד דורון ברקת לקהילת החמושים והחמושות בישראל ופורסם באתר זה (www.timetoedc.com) בהסכמה מלאה.